משנה תורה, מצוות לא תעשה צ״ב

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

1 שלא לשחוט בעלי מומין לשם קרבן, שנאמר "לא תקריבו אלה, לה'" ויקרא כב,כב.

92 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא נִשְׁחַט בַּעַל מוּם לְשֵׁם קָרְבָּן – שֶׁלֹּא נִשְׁחַט בַּעֲלֵי מוּמִים לְשֵׁם קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כב כב לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיְיָ; וּלְשׁוֹן סִפְרָא אמור ז א לֹא תַקְרִיבוּ מִשּׁוּם בַּל תִּשְׁחַט. כָּל עִנְיַן מִצְוָה זוֹ, מְפֹרָשׁ בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לָהּ. אֲבָל אֵין לַחְשֹׁב אִסּוּר זֶה עִם הַנּוֹהֲגִים הַיּוֹם, לְפִי שֶׁאֵין לָנוּ מִקְדָּשׁ בַּעֲוֹנֹתֵינוּ לִשְׁחֹט שָׁם קָרְבְּנוֹתֵינוּ.